הבכור שייך לכהן?!
בנוסח פדיון הבן הכהן שואל את האבא: 'במאי בעית טפי'? במה אתה מעוניין יותר, בבנך הבכור או בחמשה סלעים?
רבים תמהו על נוסח זה , האם התינוק שייך לכהן? האם האב יכול להשאיר את התינוק אצל הכהן?
בספר 'ערוך השולחן' מבאר זאת כך:
במצרים (בעקבות מכת בכורות) נתקדשו בכורי אדם ובכורי בהמה. והנה בכורי בהמה נתקדשו לקרבן אבל במה נתקדשו בכורי האדם, ומהי משמעות הכתוב "הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיה". וממה צריך לפדות את הבכורות?
והאמת כן הוא שהבכורות קדושים לה' ככל קורבנות הקדשים שאסור להם לעשות דבר חולין ואכילתם וכל מעשיהם בקדושה. (דכתיב בסוף פ' בא "והעברת כל פטר שגר בהמה" ומובן מכך שמשמעות הפסוק לפני כן "והעברת כל פטר רחם" היא בבכורי אדם. וכמו שמסיים הפסוק "על כן אני זובח וגו' וכל בכור בני אפדה" שחשב שניהם.וכך מובן מפירוש רש"י והמכילתא. ע"ש)
ופירוש הדברים שהבכורות יהיו מופרשים לה', וידוע דדבר זה אי אפשר לעמוד בו. לזאת נתנה התורה תקנה בפדיון הבן, דע"י זה יוצאים מקדושתם. וזהו ששואל הכהן את האב: מה תעדיף את הבן הבכור, או שיהיה כולו קודש לה' כהכוונה הראשונה ביציאת מצרים. ולכן תתן חמש סלעים לפדותו.
וקודם הפדיון מודיע הכהן לאב מהו ענין הפדיון ולהכינו למה הצריכה התורה לפדותו. וזוהי השאלה 'במאי בעית טפי': כאומר אם נשאל לכל אב במה חפצך אם שבנך יהיה קודש ולא יוכל לעשות דבר חול או לפדותו בה' סלעים ויהיה ביכולתו להתנהג בעולמו ככל בני אדם, ובבוודאי לא ימצא שום אב שלא יחפוץ לפדותו.
ובטעמי המנהגים פירש שהשאלה 'במה אתה מעוניין יותר?', היא רק כדי לחבב על האבא את הנתינה, ויתן את הכסף בלב שלם.